אונכופריסטיס-Onchopristis

אונכופריסטיס (Onchopristis) – דג המסור הענק של תקופת הקרטיקון.

האונכופריסטיס (Onchopristis) הוא אחד מהדגים הסחוסים המרתקים, המוזרים והגדולים ביותר שחיו אי פעם. למרות מראהו, שמזכיר מאוד את דג המסור המודרני, מדובר בסוג נכחד של "בטאים" (קרוב משפחה של המנטות והחתולי ים), אשר שגשג במערכות הנהרות והדלתאות של צפון אפריקה, אירופה וצפון אמריקה במהלך תקופת הקרטיקון (לפני כ-95 עד 125 מיליון שנה).

מאפיינים אנטומיים ומבנה גוף

ממדי ענק: האונכופריסטיס היה דג עצום, כשאורכו של פרט בוגר הגיע ל-8 עד 9 מטרים, ומשקלו מוערך בלמעלה מטונה. הוא היה גדול בהרבה מרוב הדגים המודרניים וקרוב בגודלו לכריש הלבן הגדול.

"מסור" אימתני: סימן ההיכר הבולט ביותר שלו היה החרטום המוארך שלו (Rostrum), שהגיע לאורך של עד 2.5 מטרים. החרטום היה מצויד משני צדיו בשורות של שיניים (שנחשבות למעשה לקשקשים שעברו שינוי אבולוציוני) המסתיימות בקרסים או "קוצים" מעוקלים דמויי צלצל. קוצים אלו סייעו לו ללכוד טרף ביעילות.

מבנה גוף שטוח: בדומה לבטאים של ימינו, גופו היה פחוס ורחב, עם סנפירים גדולים ששימשו אותו לשחייה קרובה לקרקעית המים.

חושים תת-מימיים: ההערכה היא כי החרטום של האונכופריסטיס היה מכוסה בחיישנים חשמליים (Electroreceptors) שאפשרו לו לזהות תנועות של טרף בבוץ העכור של קרקעית הנהר, ממש כמו כרישים מודרניים.

תזונה, שיטות ציד וסביבת חיים

סגנון ציד ייחודי: האונכופריסטיס חי בעיקר במים מתוקים ובשפכי נהרות (ייתכן שאף נדד בין מים מתוקים למלוחים). הוא נהג לשחות קרוב לקרקעית הבוצית, שם השתמש בחרטומו הארוך כדי לחפור, "לחרוש" את הקרקעית ולשלוף סרטנים, רכיכות ודגים קטנים. כאשר זיהה להקת דגים, הוא היה מניף את ה"מסור" שלו מצד לצד במהירות כדי לפצוע או לשתק אותם.

טרף מועדף של דינוזאורי ענק: על אף גודלו העצום וכלי הנשק שעל פניו, האונכופריסטיס לא היה מוגן. המאובנים המפורסמים ביותר שלו מעידים כי הוא היה מרכיב מרכזי בתזונתו של הספינוזאורוס (Spinosaurus) – באחד המקרים אף נמצאה חוליה של אונכופריסטיס תקועה בתוך מאובן של לסת ספינוזאורוס.

תגליות והיסטוריה מחקרית

מאובני האונכופריסטיס התגלו בעיקר בצפון אפריקה (כמו במרוקו ומצרים), שם נחשפו בעיקר השיניים המשוננות המבודדות של החרטום (מכיוון ששלדו היה עשוי סחוס, הוא לא התאבן בקלות רבה כמו עצמותיהם של דינוזאורים). השם המדעי ניתן לו ב-1917 על ידי הפליאונטולוג הגרמני ארנסט שטרומר (Ernst Stromer). התגליות הללו מספקות הצצה מרתקת לעולם התת-ימי העשיר והמסוכן של עידן הדינוזאורים.